בזמן שעבד כWebmaster בסוכנות קידום אתרים, גילה שאין אתר אחד בעברית שמוקדש לקרוספיט והחליט להרים את העכבר והמקלדת. כך נולד Snatcher, וכך גם נכנס אוריאן טל לעולמות היח״צ והעיתונות. עם ידע עיתונאי שרכש בסנאצ׳ר, כתיבת תוכן וSEO ובתור סטודנט לפסיכולוגיה, בשנת 2017 החל אוריאו לעבוד בסוכנות היח״צ Market Across אשר מתמחה ביחסי ציבור עבור סטארטאפים וחברות בעולמות הSaaS והקריפטו. בנוסף, היום הוא לומד פסיכותרפיה ושואף לשלב בין התחומים.
אוריאן ואני מכירים רשמית מעט זמן, אך בתור מישהו שהתחיל להתאמן בקרוספיט ב2017 וקרא המון בסנאצ׳ר, והיום שנינו מרימים משקולות באותו חדר כושר ממוקד פאוורליפטינג/ווייטליפטינג, היה קשה שלא לייצר חיבור.
לאחרונה נפגשנו ודיברנו על יח״צ בעולם הקריפטו, העבודה בסוכנות, ומה שמסביב.
איך אתם מיח״צנים סטארטאפי קריפטו?
בהתחלה התחלנו עם חברות כמו eToro כשהם היו צעירים, ולאחר מכן המשכנו עם חברות כמו ניאו, רשת בלוקצ׳יין סינית, ובורסה כמו Binance. העבודה שלנו בזוית של היח״צ, שהוא העיקר בקריפטו – מכיוון שהמוצרים עוד יחסית ניסיוניים וגם קשה להעביר אותם ״מבחן סבתא״ – אנחנו באים ומנגישים אותם לקהל. למשל:
בורסאות שרוצות להציג נתוני גדילה וצמיחה, בורסאות שרוצות לשווק מטבעות חדשים שהן מוכרות, בורסאות שמתאוששות ממשברים ורוצות לזכות באמון הציבור, וגם כמובן שחרור מוצרים חדשים לשוק. עולם הקריפטו מוכתב על ידי מהנדסים שמדברים בשפה טכנית מאוד גבוהה שרוב הציבור לא באמת מבין.
אנחנו משכתבים הודעות לעיתונות מ״רשת בלוקצ׳יין מבוססת triple sharding״ ל-“מה תכלס קורה ואיך הרשת הזו טובה יותר לפלח שוק ספציפי לעומת פלח שוק אחר”.
דיברו המון על ביטקוין וקריפטו בשנים האחרונות, אבל רוב הכותרות שהגיעו לאתרי החדשות הגדולים, היו דיסטופיות ודיברו על משברים יותר מאשר על הזדמנויות. חלק גדול מהיום-יום שלנו הוא להבהיר איפה בלוקצ׳יין הוא כן אמיתי, ואיפה ביטקויין הוא כן מעניין. הרבה פעמים אנחנו הולכים נגד הדי התקשורת שמנסים לחרוץ את גורל הטכנולוגיה ובאים לעזור בחינוך לתחום.
בנוסף, אנחנו מתפקדים ב-3 כובעים שונים:
- Head of PR
- PR Team
- כלי עזר של הCMO
אנחנו עוזרים ללקוחות שלנו לא רק עם הודעות לעיתונות, אלא גם עם כנסים, חיבורים עסקיים, לדבר עם בלוגרים ולדאוג לאזכורים כאלה ואחרים במקביל לעבודות SEO מעניינות כמו שeToro רצו שאם מישהו מחפש בגוגל ״Buy Bitcoin״ – דאגנו שהם יהיו התוצאה הראשונה שקופצת.
בתקופת ההתרסקות של הקריפטו, מה עשיתם?
בשוק הדובי (Bear Market) העבודה שלנו כאמור קטנה משמעותית. הרבה חברות קריפטו שמפתחות רשתות או ארנקים, אלא אם הן בורסאות גדולות, לרוב עובדות מול משקיעים, קהילת משתמשים ולקוחות פוטנציאליים. כשהשוק נופל משקיעים מאטים את ההשקעות שלהם או אפילו מוכרים את ההשקעות, יוזרים מתעניינים נהיים הרבה יותר ספקניים. אפשר לטפל במשתמשים הסקפטיים, אבל הרבה יותר קשה להתמודד. אז בתקופות כאלה אנחנו מנסים לשמר את הלהבה, נותנים תגובות על התנודות בשוק ומנסים לנבא פריצות דרך, מספקים מידע על פיתוחים או חידושים טכנולוגיים שיכולים לתת גב לתעשיה. אני אוהב לדבר על שת״פים למשל – לאחרונה אחד הלקוחות שלנו עשו שיתוף פעולה עם פסטיבל מוזיקה שאת התשלומים בפסטיבל התבססו על המוצר שלהם, ואת זה אני אוהב וגם קל לי לתקשר את זה לתעשיה ולעיתונאים.
לעומת וול סטריט, המסחר בקריפטו לעולם לא מפסיק ולא כפוף לשעות או מועדים מסויימים. כך שעיתונאי קריפטו נשחקים די מהר, אנחנו משתדלים לתת להם ערך ותוכן שבאמת יהיה רלוונטי לתחום שלהם.
מה קורה עם ווב 3, NFT, מטה וורס?
כשהייתה עונת בול מרקט – היו השקעות גדולות בNFTs וכל מיני סלבס השקיעו בקולקציות כאלה ואחרות. עכשיו לאחר הנפילה, NFT זה חדשות ישנות. זה לא מעניין אף אחד, המון אנשים התבדו, פרט לאלה שהצליחו לעשות ׳פליפ׳ ויצאו ברווח. תמונת JPEG מגניבה שהשימוש שלא הוא למסחר – פרט לאנשים שהופכים אמנות למשהו ששייך להם רשמי על ידי שימוש בטוקן.
לי זה תמיד הרגיש לי כמו דרך קלה להלבין כספים
כן, זה חשש מרכזי.
מהידע שלי, NFT עדיין לא הגיעו לאן שהם צריכים להגיע – כלי לאיסוף אמנות בצורה יציבה ומעניינת, שהיא מעבר להשקע ספקולטיבית. יש כל מיני מיזמים שמפתחים פתרונות שתארים אקדמיים יישבו על NFT חתום ואם פלוני ירצה לעשות רילוקיישן, יהיה לו קל יותר להוכיח אמינות של התואר שלו. אבל זה עולם שעדיין בחיתולים.
בלוקצ׳יין היא רשת פעילויות חישוביות. אם לצורך עניין החזרת לי כסף על משהו, צריך להיות קונצנזוס בין המון מחשבים ושרתים בעולם שביצעת את הפעולה הזאת. זה אחד האתגרים בלהפוך מידע לרשמי,
ווב 3.0 הפך להיות כינוי מקיף לנושאי הקריפטו-בלוקצ׳יין-NFT-מטהוורס. במטהוורס יש כל מיני נסיונות לאגד קהילות. אנחנו עובדים על כל מיני שותפויות במטהוורס על מנת להנגיש קהילות, אבל זה עוד מוקדם לקבוע אם זה באמת מעניין.
בנוסף, נדל״ן במטה וורס. הרי מלכתחילה המטה וורס הוא אינסופי, אז מה הערך בנדל״ן במטה וורס אם אין לו סוף? ועדיין יש המון השקעות במטה וורס. יש אנשים שעושים כסף שם, השאלה היא פשוט מתי יהיו משתמשים אמיתיים במטה וורס ואם באמת תהיה זכות קיום לזה?
אנחנו באמת מאמינים שמישהו יירצה לשבת בבית בשישי בערב עם משקפי מציאות רבודה ולשבת במטה וורס? האם זה יוכל להחליף קשרים אמיתיים? מצד שני, אני מכיר מקרה של פסיכותרפיסט שיושב עם פציינטים במטה וורס, עם משתמשים שהם אנונימיים – והם מדברים על טראומות ילדות, ולזה כן יש ערך.
אחת מהסוגיות בWeb 3.0 היא שהמון שחקנים בתחום מקבלים רוח גבית מקרנות הון סיכון שהיו חזקות בהקמת הWeb 2.0. אז אם הווב 3.0 מגובה על ידי קרנות ענק, אך מצד שני מגובה על ידי השחקנים החזקים והעשירים, איך אנחנו יכולים להבטיח שהאינטרנט המבוזר נשאר מבוזר?
שאלה נוספת היא, כשהמון שירותים וחברות רצים על AWS ו-Azure. שהן חברות ״מאוד לא מבוזרות״ – איך אנחנו יכולים להבטיח שהכל מבוזר, אם הוא נמצא על תשתית יחידנית בהגדרה שלה?
מצד שני, יש לנו המון יזמים שמאמינים שהם יכולים ליצור מוצרים חדשים וטובים, מסטודון למשל – כתשובה לרשת חברתית שמחזיקה את כל הנתונים שלנו.
איך אתה רואה את תחום הקריפטו והבלוקצ׳יין בעתיד? אני תמיד מרגיש שכל התחום הזה הוא חתרני, ותמיד מוצא את זה מוזר כשיש יח״צ לשירותים בתחום
ומצד שלישי, קיימות סוגיות אתיות שצריכים לפתור בעולם המבוזר – צריכים להחליט מה מותר ומה אסור להציג, כי כשהשירות מבוזר ולא מפוקח, אנחנו עלולים לתת במה לתכנים שהם רגישים או פוגעניים.
בסוף התעשיה לא תתקיים בלי שהיא תהיה במיינסטרים ולא תעבור את מבחן הסבתא שדיברנו עליו בהתחלה. לשירותים חייב להיות הגיון והם חייבים להיות שימושיים. הקריפטו חייב לרדת לרמת היום-יום גם ברמת המשקיעים, החברות והמשתמשים. כאן אנחנו נמצאים בתחום היחסי ציבור, ומדגישים מה הטוב בתעשייה לעומת מה שלא. זה מצחיק לצטט את גנדי פה ״קודם הם מתעלמים ממף, אז הם צוחקים עליך ולבסוף אתה מנצח״.
לכל טכנולוגיה יש שלב adoption, אימוץ, לוקח זמן להכנס ולקבל לגיטימיות. פה אנחנו נכנסים ומרדדים את המסרים ואת השפה הטכנולוגית הופכים לשפה אנושית. לבורסאות קריפטו יש סטנדרט מאוד גבוה לאבטחת מידע ושירות – זה לא מערב פרוע.